למה דוד בן גוריון, עמד על הראש? ואיך זה קשור לניהול ויזמות עסקית

מאת לימור שי – אימון עסקי בגישה הוליסטית
אימון תודעתי
למנהלים, מנכ"לים ובעלי עסקים

 

"בבסיס הפילוסופיה של היוגה עומדת המחשבה שבאמצעות היוגה האדם לומד לשלוט טוב יותר בגופו – באיבריו הפנימיים והחיצוניים ובדרך זו גם ברוחו, נפש העולם".

את המשפט הזה כתב לא אחר מאשר דוד בן גוריון,  לבתו רננה (28.9.57) מסתבר כי בן גוריון, איש חזון ומעשה מנהיג בכל רמ"ח אבריו,היה בעצם מחובר לרוח, לכוח התודעה והשפעתה על יכולת קבלת החלטות, בריאות הנפש וצלילות המחשבה.

אותה תמונה מאז…
בלימור שי יעוץ עסקי בגישה הוליסטית למנהלים תודעה של רבים מאיתנו נקשר שמו של בן גוריון לאותה דמות חביבה שעומדת על הראש בחוף הים. מדוע כל כך נקשרנו לתמונה ההיא? מה כל כך משך אותנו בחיבור בין ראש ממשלה לתנוחה הפוכה שאין בה רשמיות או מעוף;
תהיתם פעם, למה עמד בן גוריון על הראש? היכן זה התחיל ומדוע המשיך והתמיד בתרגול הזה עד ימיו האחרונים? ומה הקשר בין כל אלה לניהול יעיל ויזמות עסקית המגיעה ממקום פנימי בהיר ויכולת קבלת החלטות בצורה בהירה וחד משמעית

בודהיזם ופילוסופיה וניהול מדינה
בן גוריון לא סתם עמד על הראש, אלא התעמק ביוגה ובפילוסופיה הבודהיסטית.
באביב  1955, למד מנזירים את יסודות התורה הבודהיסטית ולא הסתפק בחקירה אינטלקטואלית בלבד, אלא בתרגול והתנסות עצמית יומיומית, מתוך הבנה עמוקה ש (ציטוט)
"תורתו של בודהה, היתה כולה תורה רציונלית ומוסרית ביסודה".

יש מקום לרוח בעולם פרגמטי ומהיר

בעולם העסקי, במרוץ הבלתי נגמר של עמידה ביעדים, כיבוי שריפות, ניהול עובדים והתמודדות עם "הנחתות"

משברים כלכליים ועוד, נהוג לחשוב כי קיימת סתירה בין חשיבה פרגמטית מהירה לבין הלך רוח מעמיק יותר, מתבונן ומלא הקשבה פנימה כמו גם החוצה.
הזמנה לאמץ תבנית חדשה כגון זו, תתקבל בדרך כלל בציניות וביטול מחוייך…אם כי הרבה פחות מבעבר לשמחתי.

אם נחזור רגע לבן גוריון עצמו – מעבר להיותו איש מעשה, פרגמטי להכאיבמנהיג בעל חזון שרגליו נטועות בקרקע אשר נדרש בזמנו להחלטות הרות גורל ומשנות מציאות,והתייחס בכובד ראש למפעל הציוני ובהמשך מפעל הקמת המדינה והפיכתהלמדינה אמיתית ומתפקדת,
חיבר במהותו, מסתבר, שמיים וארץ, רוח וחומרולא הרגיש כל מבוכה על כך.
להפך, הוא סיפר והדגים והשתמש בכלים הללו השכם וערב. בן גוריוןהבין את הערך העליון של החיבור לתודעה דווקא ברגעים בהם היה  צריך להחליט או לבצע מעשה.

שאייזנהאואר יחכה…
הנה אחד הסיפורים החביבים עליי במיוחד: באחד הימים המתוחים אחרי מבצע קדש ב-1956,הגיעו לבית רה"מ שרים בכירים, להמתין לקריאתו הגורלית של הנשיא אייזנהאואר, שעמד לבקש מישראל שתיסוג מהשטחים שנתפסו במלחמה. האוירה הייתה מתוחה אך בן גוריון לא התרגש מהמתח ומההמתנה עזב את אורחיו המכובדים בסלון ופנה להתכנסות, חיבור פנימי,במילים אחרות…מדיטציה. לאחר שסיים חזר אל אנשיו וביצע את השיחה בקור רוח.

זוהי דוגמא מובהקת למצב בו אדם נידרש להחלטה מהירה וכובד ראש ובמקום להתחפר בנתונים ולבדוק מאזנים של בעד ונגד, הוא מתנער מכל אלו ומתחבר למהות פנימית שתמיד יש בה אמת, קוראים לזה אינטואיציה וזה הרבה יותר רחב ועמוק מהקלישאה.

"סיר לחץ תלת מימדי"
ניהול של חברה אולי אינו הרה גורל כמו ניהול ממשלה, אך ההתמודדות הרב מערכתית לא שונה בהרבה. חייו של המנכ"ל או המנהל, משולים לא אחת למי שנמצא בין הפטיש לסדן.
תפקיד רב שררה, בודד בצמרת הוא עומד ועל כתפיו מוטלת כובדה של כל החלטה שיקח ועם תוצאותיה יאלץ להתמודד לטוב ולרע בבואו לתת דין וחשבון על פועלו.
עליו להתייצב

מול בעלי ההון או שאר חברי הדירקטוריון שעומדים מעליו, בוחנים ומצפים לתוצאות ולעמוד ביעדים שהגדיר או שהוכתבו עבורו.
מנגד; עובדיו הכפופים לו אשר אמורים לעבוד בסינרגיה, 'לספק את הסחורה' , לבצע את התפקיד שהוטל עליהם על הצד הטוב ביותר וגם להגיע מחויכים כל בוקר מחדש..
זוהי רקמה עדינה מי כמו המנכ"ל מודע לכך היטב. יחסי אנוש, פוליטיקה פנים ארגונית, מעמדות ואגו, הצורך להשיג תוצאות מול הרצון לרתום את כולם לשיתוף פעולה…
נשמע כמו סיר לחץ רציני – נכון?

למצוא את השקט הפנימי בתוך ההמולה
אותו מנכ"ל נדרש להתנהל בתוך הרבה רעש, להחליט מהר, לסמוך על כושר ההחלטה שלו, לא לזגזג..לצפות ולנחש כל סנאריו אפשרי..זה מתיש, והוא מוצא את עצמו פועלכמו "רובוט" ונשחקעד דק.
בטווח הרחוק זה יהיה בלתי אפשרי, להמשיך מבלי להתחבר לעוגן פנימי.
למקום שהוא רק שלך שניתן לחזור אליו להתחזק בו, למצוא מחדש כוחות ולהיטען במרץ ותשוקה לעשייה

 

 

הנזיר והפרארי..

ישנה דעה מבלבלת שעדיין רווחת והיא שחיבור לרוח זה בהכרח ניתוק מהחומר או ניתוק ממינוף כספי ולא כך הוא הדבר. אנשי עסקים רבים ומצליחים מאוד חיים חיי רוח מלאים. ישנו עולם שלם המתקיים לו

בתוך התודעה ועל כולנו להבין זאת, להתחבר למקום הזה ולבדוק מה קורה שם ממש כמו שעושים בדיקות היתכנות ומחקר שוק ..כי מה שמנהל אותנו מבפנים יש לו השלכות רבות עוצמה על מי אנחנו איך נראים חיינו ולאן עוד נוכל לשאוף וגם להגיע.

להיות ה"בן גוריון" של העסק

הסיטואציה המתוארת, מאפיינת לא רק מנכ"לים אלא גם בעלי עסקים, מנהלים ועוד.
אנשים שעוסקים בתחום הריאלי, מספרים, כספים, עסקאות והשקעות, שלרוב אינם מחוברים למקום הזה שהקצב בו איטי משהו..
אך מסתבר שביכולתנו להיות ה"בן גוריון" של העסק שלנו, כן, רובנו מבינים היום יותר מתמיד כי יש משהו "מעבר" משהו נסתר אולי קצת איזוטרי, חשים משיכה לידיעה פנימית עמוקה שמידי פעם "מרימה ראש" ברי המזל שביננו עוצרים לבדוק את זה ולברר איך ניתן להעצים את התחושה, כי אין כוח חזק יותר מהכוח הפנימי שנובע מידיעה.
ברמה האובזרווטיבית, כמי שמלווה מנהלים ובעלי עסקים כבר יותר מעשור, אני יכולה לומר כי ישנה צמיחה של כ 30%במספר המנהלים שמגיעים לסוג אימון כזה כשהם כבר ברמת מודעות מסויימת ולא מנותקים לגמרי כמו בעבר.
להרחיב את התודעה – למצוא את העוגן

היכולת הזו קיימת בעצם בכל אחד מאיתנו, לא צריך ללמוד את זה באוניברסיטה, כן, מסתבר שכולנו נולדים מחוברים ובמשך חיינו מתרחקים מהמקור ומהאמת הפנימית ושוכחים שיש בנו את היכולת המופלאה למצוא את העוגן ולהתחבר לאינטואיציה, לעבוד ממקום אותנטי המשקף את התודעה העמוקה שלנו

הסיפור האישי של ר.ש: "אני מרגיש בודד כמו ראש ממשלה…"

בפגישת אימון שהייתה לי עם ר.ש. מנכ"ל של חברה גדולה מאזור המרכז ויזם מצליח בשעות הפנאי; נסובה שיחתנו על בן גוריון.. "אני מרגיש בודד כמו ראש מדינה" אמר לי ר. וכך החל להתפתח השיח.
הוא סיפר לי על התחושה הקשה ששוחקת אותו בשנים האחרונות, תחושה שעליו לספק כל פעם את הצרכים של האחרים, את אלו הכפופים לו ויותר חשוב את אלה שמעליו..כל כמה חודשים הוא חווה התרוקנות אנרגטית וחוסר חשק לצאת לעבודה בבוקר. למרות ש ר. הוא איש עסקים מצליח ומוערך מאוד בחברה, עדיין ההתמודדות הזו הפכה לסוג של טראומה ונראה היה כי הוא לוקח את זה יותר קשה מכל הסובבים לו, מה שגרם לו לחוש בודד אף יותר והשפיע על התנהלותו בבית, על הזוגיות ועל מערכת היחסים עם ילדיו.

בתהליך האימון ותוך כדי העמקה בסיפור מצאנו שיש קשר תודעתי המחובר למקרה ספציפי בילדות, שבו כל פעם שעולה בו תחושה שאנשים סביבו חסרי שביעות רצון, זה מייד מחבר אותו לאותה תחושה מאז שעדיין מנהלת אותו, 30 שנה אחרי!
בהבנה ובהצפה של הדברים שיחררתי את ר. מהעומס הרגשי, הראתי לו איך הוא יכול להתחבר למקום שקט יותר ולשאוב משם את הכוח להתגבר על התחושות הקשות ולהיטען במרץ ושמחה ובנוסף, להתנהל יותר בקלילות באותן סיטואציות בדיוק.

בעל עסק או מנהל בחברה יכול בהתבסס על עבודת הרוח, לעצור שניה לנקות את הרעשים הלא רלוונטים ולמצוא את הקול הפנימי שיודע, את האינטואיציה ועימה הביטחון המלא בדרך ובהחלטות אותן בחר.

יש בתוכנו אמת שיודעת

אימון תודעתי/רוחני לבעלי עסקים הוא בדיוק התהליך שעשוי להראות לך מתווה ברורלדרך.
דרך שיש בה רק ריצה מהירה, מוסכמות ותנאים שיש לעמוד בהם, תחרות ובחינה מתמדת של מעשיך ויכולותיך, הצורך והחובה להבחין כל פעם בין עיקר לתפל, לקחת החלטות מהירות,  התהליך שילמד אותך להתנהל מממקום שיש בו יותר שקט, אפילו שלווה ומשם גם שמחה ותשוקה גדולה לעשייה וליצירה של חייך.

יש בתוכנו אמת שיודעת, השאלה היא איך לייצר את הבהירות, איך להזיז את העננים, את הרעש ואת התבניות שחוסמות אותנו בכדי לקבל גישה למקום הזה.
לזקק את זה לנוסחה ולהפכה לכלי ממשי בר שימוש ובר מדידה מבחינת תוצאות ההצלחה

ביוגה קוראים לזה הארהאו האמת הנצחית…
אבל אם נהייה רגע פרגמטיים כמו בן גוריון, נוכל לבחור כמוהו ממש להתחבר לצד המעשי של הרוח ולקרוא לזה פשוט התפכחות

 

סגירת תפריט